הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' טבאקה ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 15.9.2011 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין מחלוקת כי משאית הנתבעים פגעה ברכב התובעות בחלקו הימני אחורי עם חלקה השמאלי קדמי, אך ישנה מחלוקת באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו הנהג ברכב המבוטח אצל התובעת 1, בבעלות התובעת 2 (להלן: "רכב התובעות"). כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג המשאית בבעלות הנתבעת 2, המבוטחת אצל הנתבעת 3 (להלן: "המשאית").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעות, מדובר בפגיעה מאחור, בה פגע נתבע 1 ברכב התובעות, ואין רלוונטיות לעקיפה של עת/1, קודם לקרות התאונה.

לטענת ב"כ הנתבעים, רכב התובעות עקף את המשאית, "חתך" אותה, נעצר, ואז פגעה המשאית ברכב התובעות. לשיטתו, לעקיפה של עת/1 יש משמעות רבה לתאונה דנן.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם עסקינן בפגיעה מאחור קלאסית, והאם לעקיפת עת/1 קודם לתאונה, יש משמעות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת נהג רכב התובעות, ולייחס לנתבע 1 את מירב האחריות לתאונה בשיעור של 85%.

העיד בפני עת/1 וטען כי עקף את המשאית משמאל, עקב נסיעתה האיטית, וחזר לנתיב הימני 150-200 מ' לפני מקום התאונה (עמ' 1 ועמ' 3 לפרוטוקול): "ש. אמרת כי עקפת את המשאית, מאיזה מרחק ממקום התאונה סיימת את העקיפה. ת. משהו כמו 150 עד 200 מ'". ולטענתו, אין רלוונטיות לעקיפה שביצע.

כמו כן העיד כי עמד ראשון בשיירה ברמזור אדום, וכי המשאית פגעה ברכב התובעות בחלקו האחורי ימני עם חלקה הקדמי שמאלי של המשאית, כאשר התאונה התרחשה לדעתו מאחר שהנתבע 1 רצה לפנות ימינה (עמ' 2-3 לפרוטוקול).

בנוסף, ציין שהמשאית הדפה את רכבו לסוף הצומת, כ-6-8 מ' בערך (עמ' 2 לפרוטוקול).

הנתבע 1 העיד כי נסע במשאית בנתיב הימני, כאשר רכב התובעות "חתך" אותו, נעצר לפניו, הנתבע 1 סטה ימינה ופגע ברכב התובעות בחלקו האחורי ימני עם צידה השמאלי קדמי של משאית הנתבעים (עמ' 3 לפרוטוקול): "אני נסעתי בנתיב הימני והוא נסע מצד שמאל, עקף אותי וחתך אותי ונעצר לפני. ניסיתי למנוע את התאונה לקחתי ימינה ופגעתי בו בפנס הימני שלי".

העיד הנתבע 1 כי לא ראה את רכב התובעות, כי הוא חתך אותו בפתאומיות, וכי הבחין בו אחרי שהספיק להיכנס לנתיב ולעצור, כאשר למעשה בפעם הראשונה שראה הנתבע 1 את רכב התובעות הוא היה לפניו (עמ' 4 לפרוטוקול): " ש. בפעם הראשונה שראית אותו הוא למעשה לפניך. ת. כן".

הנתבע 1 אף ציין בעדותו כי המרחק בין התאונה לרמזור היתה בין 15-20 מ' וכי נסע במהירות 50 קמ"ש, כאשר האור ברמזור היה ירוק מהבהב, והוסיף כי רצה לבלום (עמ' 4 לפרוטוקול): "ש. אתה נמצא 15-20 מ' לפני הרמזור מהבהב ואתה במהירות של 50 קמ"ש. ת. כן. רציתי לבלום."

בחקירה נגדית, השיב כי אם רכב התובעות לא היה נעצר, וממשיך בנסיעה, לא הייתה מתרחשת התאונה (עמ' 4 לפרוטוקול).

הנתבעים לא הביאו מטעמם עדים שנסעו עם הנתבע 1 במשאית במועד התאונה, כמו כן לא הביאו תמונות הנזק של המשאית.